קבוצות סיכון של חומרים מסוכנים

קבוצות סיכון של חומרים מסוכנים

בישראל, הסיווג חומרים מסוכנים מתבצע על פי תקנות "חומרים מסוכנים" משנת 1993, תוך שהן מתבסס על ההגדרות והתקנות של ארגון האומות המאוחדות לחומרים מסוכנים.

סיווג חומרים מסוכנים קבוצות סיכון מתבצע לפי מספר קטגוריות:

• חומרי נפץ – חומרים שיכולים לגרום להתפוצצות כימית או פיזיקאלית במקרה של חימום או של שינוי לחץ. (לדוגמה – דינמיט או חומרים דומים, היכולים לגרום לנזק גדול במקרה של שימוש לא תקני או תאונה).
• גזים – חומרים המאוחסנים במצב גזי יכולים לגרום לשריפות או להתפרצויות, במיוחד אם הם נמצאים ליד מקור חום או להבה. הקבוצה מתחלקת לשלוש תתי קבוצות: גזים דליקים, גזים דחוסים לא דליקים וגזים רעילים.
• נוזלים דליקים – נוזלים דליקים הם חומרים שבזכות מאפייניהם הכימיים והפיזיים, יכולים לגרום לשריפה במקרה של מגע עם מקור חום או להבה. מאפיין מרכזי של הנוזלים הדליקים הוא ה"נקודת ההבזקה", שהיא הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה הנוזל מתחיל לשחרר אדים או גזים היכולים להידלק במגע עם מקור חום או להבה. נוזלים דליקים כוללים, בין השאר, בנזין, דיזל, אלכוהול, נפט, וחומרים אחרים רבים. כאשר מאחסנים או מובילים את החומרים הללו, חייבים להיות זהירים מאוד בשל הסיכון לשריפה. זה כולל אחסון בטוח, מניעת קשר עם מקורות חום או להבה, התאמת הציוד והמכשירים בהתאם לתקנים המתאימים, ושמירה על מנגנונים מתאימים לכיבוי שריפה.
• מוצקים דליקים – מוצקים דליקים הם חומרים במצב מוצק שיכולים להתלקח במגע עם מקור חום או להבה. דוגמאות לחומרים מוצקים דליקים כוללות חומרים כימיים מסוימים, גומי, פחם, חומרים פלסטיים, ואף חומרים יומיומיים כמו נייר או קרטון. נקודת ההבזקה של מוצקים דליקים משתנה בהתאם לסוג החומר. בנוסף, הסיכון שהחומר יתלקח משתנה בהתאם לתכונות של החומר, הצפיפות שלו, פני השטח ותנאים סביבתיים נוספים. מוצקים דליקים יכולים להפוך לחומרים מאוד מסוכנים, משום שהם יכולים להפוך לחומרים המשחררים אדים רעילים או להישרף בצורה לא נשלטת.
• חומרים מחמצנים – חומרים מחמצנים הם חומרים שמסוגלים לשחרר חמצן באופן כימי, גזי או פיזי. החמצן הזה, בתנאים מסוימים, יכול לתמוך ולהאיץ תהליך של שריפה או התפשטות של להבה. למעשה, בקיום חומר מחמצן, שריפה יכולה להתרחש גם מבלי שישנו מקור חום חיצוני, כיוון שהחמצן שהחומר משחרר מספק את החום הדרוש להגברת השריפה. חומרים מחמצנים יכולים לגרום לשריפה שלא ניתן לכבות עם אמצעי כיבוי שריפה רגילים, ולכן דרושה הכשרה מיוחדת להתמודד עם אירועים מסוג זה.
• חומרים רעילים וחומרים מידבקים – חומרים רעילים יכולים לגרום לנזק או למוות בעקבות חשיפה, בין אם זו חשיפה מקומית או בעקבות חשיפה ממושכת. נזק זה יכול להתרחש בעקבות יצירת מגע עם העור, בעקבות הכנסת החומר לגוף (כמו בשתייה, אכילה, או הזרקה), או בעקבות חשיפה לאדים או לגזים שהחומר משחרר. דוגמאות לחומרים רעילים כוללות חומרים כימיים מסוימים, גזים רעילים, חומרי ניקוי מסוימים, חומרים להדברת חרקים, גז מדמיע ועוד. טיפול בחומרים רעילים דורש שיקול דעת וזהירות, ולעיתים נדרשת הכשרה מיוחדת וציוד מיוחד. חומרים מידבקים, מכילים או משחררים אורגניזמים ביולוגיים (כמו וירוסים, בקטריות, או פטריות) שיכולים לגרום למחלות או לגרום למצבי בריאות חמורים אחרים. האורגניזמים הללו יכולים להתפשט ממקום למקום באוויר, במים, במזון, או במגע ישיר עם אדם שנדבק.
• חומרים רדיואקטיביים – חומרים רדיואקטיביים פולטים קרינה בעקבות תהליכים אטומיים שמתרחשים בתוך החומר. קרינה זו יכולה להיות מסוכנות לחיים ולסביבה, כאשר היא מגיעה למערכת החיים של אורגניזם חי.
• חומרים מאכלים – חומרים מאכלים, ידועים גם כחומרים קורוזיביים, הם יכולים לגרום לפגיעה חמורה או להרס של מרכיבים אחרים באמצעות תהליך כימי. הם יכולים להרוס חומרים אחרים, כולל מתכות, במגע ישיר. חומרים מאכלים יכולים לגרום לפגיעה חמורה בעור, בעיניים, וברקמות פנימיות במקרה של מגע, בליעה, או חשיפה לאדים שהם משחררים.
• חומרים מסוכנים אחרים – "חומרים מסוכנים אחרים" הם קטגוריה כללית שמאגדת מגוון חומרים שיכולים להוות סכנה, אך אינם מתאימים בדיוק לקטגוריות הספציפיות המוזכרות לעיל.

אם אתם מעוניינים לשמוע עוד על קבוצות סיכון חומרים מסוכנים, כיצד מאחסנים, מובילים וממחזרים אותם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון: 04-6101042 ונשמח לתת אינפורמציה נוספת.